"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם."
"ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עוז. פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה." - מאזניים.
"שמעון ולוי אחים כלי חמס מכָרותיהם. בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחרד כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור. ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל"." תאומים ודגים. נכון שני מזלות אלה לא בדיוק מתאימים לחמת הזעם הלא-שקולה שמתוארת פה, אבל "אפיצם בישראל" זה מדוייק לשניהם, ועצם התפיסה של כפילות, וברכה משותפת לשני אחים מתאים לתאומים. ועוד אנו רואים אצל שמעון בציור תיאור של עיר... לוי, העוסק בקודש ללא נחלה משלו, נראה לי דגים בכל מקרה.
"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו. לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולא יקהת עמים..." טוב, עם יהודה אין ספק - אריה.
אחרי הברכה האדירה ליהודה, יעקב מתחיל לתמצת:
"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות ויָרכָתו על צידון". סרטן.
"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד." טוב, יעקב פה לא מרחם יותר מדי. מיסים ועבודה שייכים לגדי. אבל הדגש כאן הוא על עצלות, ורביצה - ממש ממש לא גדי... בכלל, חתיכת ברכה אכזרית...
"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. יהיה דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורח, הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. לישועתך קיויתי ה`." אין ספק, כאן מדובר בעקרב. נחלתו של דן היא גם איזור שממה, מאבק מתמיד עם סלעים, רמשים ובצורת... מין הסתם ה"לישועתך קיויתי" שנכנס כאן לא שייך דווקא לדן אלא זוהי אנחת ביניים היוצאת מעומק לבו של יעקב המיואש מבניו. אבל היא מתאימה לי שתהיה דווקא סביב עקרב, איכשהו...
"גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב." דלי. לא ברור, לא מובן, המשחקי מילים של גד, שמשמעו מזל...
"מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך". ברור, שור.
"נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר". קשת.
"בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, בנות צעדה עלי שור. וימררהו ורבו וישטמוהו בעלי חיצים. ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל. שאל אביך ויעזרך... " טוב, כשהוא אוהב מישהו, יעקב, היצירתיות שלו מרקיעה שחקים. הסמל של יוסף, עם התבואה, החכמה והכל - בתולה.
"בנימין זאב יטרף בבוקר יאכל עד ולערב יחלק שלל." אדירי הכוח, אנשים ראשוניים ומחוברים לחיים. טלה.
הדפס
